פתיח, חלק 2: עושה סדר, בעיר מוצפת פייק

האם בכלל קיימת אמת? אולי לא.

אבל אפשר לכל הפחות לשאוף אליה.

כשאני שומעת תושבים אומרים לי ברחוב שהם כועסים על שמנעתי את הפעלת הרכבלית בשבת, אני נדהמת עד כמה הפייק הצליח לשטוף להם את המוח. לפני שאמנה בפוסט הזה את השקרים שהופצו עלי בעיר בשנים האחרונות, כמה מילים על כוחו של עולם השקר:

אם עוד לא ראיתם את דו"ח רולניק בכאן|11 (ינואר 24), כנסו ללינק של חצי דקה בפרק השני >>

מתוך דו"ח רולניק פרק 2 - אלגוריתם הכאוס, כאן|11

בפרק העוסק בעולם הפייק ההרסני המתפתח ברשתות החברתיות בעידן שלנו, בעקבות אירועי 7.10, רולניק מסכם: "דמוקרטיה זקוקה לאזרחים מיודעים, שמסכימים על עובדות, שיכולים לנהל שיחה על בסיס מכנה משותף של ידע. האלגוריתם של הרשתות והפיד המותאם אישית, מאפשרים את עלייתם של פוליטיקאים פופוליסטים, בזים לעובדות, למדע ולמומחים, מציגים מציאות אלטרנטיבית, וזה עובד להם, בזכות הרשתות. הסיפור על הרשתות החברתיות שמביאות דמוקרטיזציה כמו שהיה באביב הערבי, התפוצץ לכולנו בפנים. לא דמוקרטיה קיבלנו: קיטוב, שנאה וכאוס". בפרק הזה רולניק מסביר כיצד ישראל הפסידה במלחמת התדמית העולמית, ואיך עולם התקשורת והרשתות תרמו למצב.

בדקה 46:47 אומר רולניק: "הפילוסופית חנה ארנדט הזהירה כבר לפני 50 שנה, שכאשר אנחנו חיים בעולם שבו משקרים לנו כל הזמן, הסכנה היא לא שנקנה את השקרים. הסכנה היא הרבה יותר מפחידה..... שלא נאמין לאיש". ארנדט, אותה חקרתי רבות בלימודי הדוקטורט שלי, זיהתה נכון תחלואים רבים בחברה המודרנית.

כפי שישראל הפסידה במלחמת התודעה העולמית, כך גם אני הפסדתי במלחמת התודעה העירונית.

למה? כי כשחיים בעידן של טכנולוגיה שמעצימה את תרבות השקר, כשיש מאסה עצומה של אויבים שמשקיעים הון עצום כדי לייצר ולהפיץ את השקר, כאשר אף אחד כבר לא רוצה להאמין לאמת (כשהיא כואבת) ומצד שני כולם קונים שקרים (כי הם נעימים) - קשה מאד, עד בלתי אפשרי, להילחם במציאות הזו.

מהפייק העולמי לפייק החיפאי.

אז מה היה לנו פה בחמש השנים האחרונות?

שרשרת של קמפיינים נגדי, חלקם מתוכננים ומנוהלים על ידי חברות יחסי ציבור מקצועיות (מתוגמלים ומונעים על ידי תקציבים כנראה לא מבוטלים), חלקם נולדו באופן ספונטני על ידי תושבים כועסים, אבל אומצו מהר מאד על ידי פוליטיקאים וגופי תקשורת המונעים מאג'נדה, שזיהו אותם ומיהרו לרכוב על הגל. הצוות שלי ואני מספיק מנוסים כדי לזהות את הגלים האלה ולהבין מתי הם יזומים, מאורגנים, ואף מלווים באנשי מקצוע המתמחים בקמפיינים שליליים.

הנה רק חלק מרשימת הקמפיינים שהריצו נגדי, כולם פייק:

▪ קמפיין ראשון מיד עם כניסתי לתפקיד - "קליש פיטרה 24 עובדי תברואה מסכנים בלי שימוע" לכתבה בדבר >> ומה היא האמת? מדובר היה בעובדים זמניים שגויסו ופוטרו שוב ושוב, כל שנה מחדש (מה שלא תקין בעיני, לכן אחרי שגיליתי את הנוהג הנפסד הזה דרשתי לגייס את העובדים ולהעניק להם תנאי עבודה מלאים). אגב, סתם שתדעו: ראשי עיר בכלל לא יכולים לעשות שימוע לפני פיטורין, החוק לא מאפשר להם... אבל את מי מעניינת האמת, ולמה שהתקשורת תתעמק בנתון הבסיסי הזה? תבדקו למי היה האינטרס לצאת עם הקמפיין הזה, ותבינו.

▪ עוד באותו החודש, קמפיין נוסף "קליש ביטלה את מטרונית הרכס" לכתבה בכלבו >> ומה היא האמת? עם היבחרי לתפקיד ביקשתי לראות את התכניות של מטרונית הרכס, אך מעולם לא הציגו אותן בפניי. לימים התברר לי באופן לא רישמי דרך שלושה עובדים בכירים במשרדי ממשלה שהתכנית בוטלה בסוף הקדנציה שלפני כהונתי, בישיבה משותפת של גורמים בעיריית חיפה ומשרד התחבורה. הם אף תיארו את הרגע בו זה קרה ומי היה שם (בישיבה שעלתה לטונים צורמים). למעשה, עד לעצם היום הזה לא ראיתי את התכניות ואני תוהה אם היו קיימות אי פעם. בנוסף, גיליתי במהלך הקדנציה שהתקציב שאושר במשרד התחבורה עבור פרויקט מטרונית הרכס היה קטן מאד והכיל אך ורק את שלב התכנון המקדמי. למעשה, מעולם לא היה תקציב מאושר - לא לתכנון מפורט ובוודאי לא לביצוע, ולכן האמירה שהתקציב הועבר לעיר אחרת הוא עוד פייק, אותו בלתי אפשרי לאשש או לשלול. "לך תוכיח שאין לך אחות".... הכתבות האלה פורסמו בתקשורת באותה תקופה בה ניהלתי מאבק עיקש עם משרד התחבורה להציל את שדה התעופה. זה אולי יסביר את המוטיבציה ומי עמד מאחוריהן. אגב, באותם ימים לא הכרתי את נושא המטרונית ולכן אפילו לא יכולתי להגיב באופן ענייני.

▪ במהלך השנה הראשונה היו הרבה קמפיינים נגדי, מסקנדל אחד לסקנדל השני, הנה תזכורות: "קליש לקחה סגן ראש עיר עוכר ישראל" לכתבה בישראל היום >> והאמת? היסטוריית ההתבטאויות הבעיתיות של זעאתרה לא היתה מוכרת אז. לאחר שהתגלתה, מיניתי בהסכמה את חברת מועצת העיר שהירה שלהבי לסגנית ראש העיר הערבייה הראשונה בהיסטוריה של עיר.

▪ "קליש מצנזרת אמנות (יצירת "מק-ישו") ולא מכבדת את חופש הביטוי" לכתבה באתר וואלה >> ומה האמת? לאחר בקבוק התבערה שהושלך לעבר מוזיאון חיפה, הפנייה של הכנסייה לסיים את המשבר, האמונה המלאה שלי בחופש הביטוי האמנותי, ומגבלות החוק של נבחרי ציבור ופוליטיקאים - המשבר החמור הזה הגיע עד לבית המשפט העליון שפסק כי "מעורבותה של ראשת העירייה בקונפליקט הציבורי שהתעורר איננה פסולה".

▪ "קליש היא נגד הקהילה הגאה בגלל שהורידה את דגל הגאווה משולחן הספרנית" לכתבה במאקו >> ומה היא האמת? בקדנציה שלי הושקעו זמן, מחשבה ומשאבים עצומים בקהילה הלהט"בית, יותר מאי פעם: הרחבנו את מצעד הגאווה מאירוע קצר שנמשך מספר שעות ל"שבוע הגאווה" שהתארך אף לחודש; את פעילויות התרבות והבידור בחודש הגאווה גיבשנו עם יזמים מהקהילה שהפכו שותפים לקבלת החלטות; הוצאנו קולות קוראים לשתף בעלי עסקים מהקהילה בכל אירועי הגאווה; הבאנו לחיפה תקציבים ממשלתיים מוגדלים עבור הקהילה, כפי שלא היו מעולם. הצבנו את דגל הגאווה לראשונה בפתח "בית הקהילות", לאחר שההנהגה הקודמת נמנעה מלעשות זאת; קישטנו איזורים נרחבים בעיר עם דגלי גאווה שבהם לא היו קודם לכן; ארגנו מפגשי שיח לגיבוש יחסי עבודה בין הקהילה והעירייה, ועוד. ואיך זה קשור לדגל הספרנית? בשירות הציבורי, מלבד דגל הלאום, אין מקום להצגת אג'נדות אישיות ופוליטיות במרחב ציבורי ממסדי. בהנחה שמטרת הספרנית לא היתה לייצר פרובוקציה, מן הראוי היה לעשות זאת בתיאום עם הרשות.

▪ "קליש ביטלה את חג החגים" לכתבה בוויינט >> . אני מקווה שאתם גם מבינים עד כמה הקמפיין הזה היה מגוחך. ומה האמת? ביקשתי לשנות את הקונספקט של החג - לא רק אירוע גדול והמוני יחיד, אלא להרחיב את האירועים גם לקהילות החיפאיות שעד כה משך שנים לא נהנו מאירועי הפסטיבל (אדרבא, תושבים רבים היו ממודרים בימי הפסטיבל ונכנסו לחיים במצור); בנוסף, וחשוב לא פחות - דרשתי לצאת למכרז מסודר עבור ספקי התאורה והקישוטים בגלל חשש שהם לא התבצעו כראוי. גם שם היה מאבק לא קטן שבסופו צמצמנו עלויות. האמת היא שפעלתי לשפר משנה לשנה את אירועי החג, להרחיב אותו לשכונות נוספות, לצקת תכנים קהילתיים, להקל על מצוקת התחבורה של תושבי המושבה הגרמנית והואדי ועוד. כשעושים שינויים, יש כאלה שמרגישים מופסדים, בעיקר כשמתעקשים על מינהל תקין. אתם יכולים לדמיין מי הוביל את הקמפיין הזה....

▪ "קליש לא רוצה צעירים בעיר ולכן ביטלה שיפוץ של גנים ציבוריים" הנה כאן בפוסט שלי >> (כל מה שיש לי לומר זה... נו באמת). אז מה האמת? גיליתי שעלות השיפוץ מוגזמת באופן לא סביר, ודרשתי בדיקה מחודשת, לאחריה תקציב השיפוץ אכן הצטמצם בערך לחצי. הסופו של דבר ביצוע הגנים יצא לפועל, אחרי ששמרתי על הכסף שלכם וחסכתי חלק משמעותי מהעלות. מי לא אוהב שחותכים לו את השמנת?

▪ עוד קמפיין מהשנה הראשונה: "קליש מדירה תלמידים דרוזים מבתי הספר בחיפה" לכתבה בוואלה >> שם כבר היה קל לזהות עקבות של אנשי יחסי ציבור מיומנים, אנשי המנגנון העירוני הישן, וכסף. ומה האמת? כאשר שהבנתי שתהליך הרישום לבתי הספר התבצע במינהל לא תקין, היינו, שתלמידי חוץ קיבלו פריבילגיה יותר מאשר תלמידי חיפה - דרשתי לתת קדימות לילדי חיפה כפי שמחייב החוק. לא היה למהלך הזה קשר למוצא האתני או הדתי של התלמידים, ובטח לא לנסיון להציג את ההחלטה כגזענית. לא רק ילדי הדרוזים נאלצו להירשם בהתאם למדיניות מסודרת, גם תלמידי החינוך הדתי לאומי, הערבי, יהודים חילוניים ועוד. בסופו של דבר הנושא הגיע לבית המשפט שפסק כי פעלתי באופן חוקי ושאין לעניין כל קשר לגזענות. אגב, היום לומדים בחיפה תלמידים דרוזים לא מעטים שהתקבלו על בסיס מקום פנוי אחרי שכל תלמידי חיפה שובצו לבתי הספר על פי חוקי הרישום. המדהים הוא שהעובדות לא מפריעות לכמה פוליטיקאים פופוליסטים להמשיך להפיץ את הפייק, גם כיום. מי עומד מאחורי הקמפיין הזה? קל.... תעשו גוגל. אתם מגלים בצ'יק.

כל זה רק מהשנה הראשונה, וזה גם לא הכל....

▪ קמפיינים מתגלגלים משך שנתיים ויותר "קליש עצרה את הבנייה, העיר בגסיסה" ידיעות חיפה >> , אייס >> , רדיו חיפה>> אותו הובילו קבוצות שונות של אנשי נדלן. ומה האמת? עם כניסתי לתפקיד אכן ביקשתי לעשות חשיבה מחודשת על תכנון העיר כפי שהבטחתי לבוחריי (תוכלו לקרוא בכלכליסט >>) , אבל לא רק שהעצירה לא נמשכה זמן רב כי עבדנו קשה מאד לשחרר חסמים, ההישגים בתחום התכנון והבניה בחיפה בקדנציה הזו מעולם לא היו טובים יותר מוזמנים לקרוא כאן בפוסט "מדיניות תכנון לטווח ארוך והתחלת מהפך במינהל ההנדסה: לאן חיפה הולכת?" ולראות את הנתונים בעיניים >>. אז למה זה קרה? כי התחיל ויכוח נוקב עם יזמי נדל"ן על "המקדם" המפורסם (מכפלת דירות) - כמה יחידות דיור חדשות הם יוכלו לבנות במקום הישנות. בזמן שהיזמים רוצים לעשות יותר כסף, אני מתעקשת לשמור על איכות החיים של תושבי השכונות העתידיות (מי רוצה לשלם על איכות?). ואכן, מאחורי המירוץ לראשות העיר (2024) של מרבית המועמדים, עמד כסף גדול של אנשי נדל"ן. אני מניחה שמרבית תושבי חיפה לא מודעים לכך, וחבל; אלה הנכסים שלכם שיהפכו יום אחד לסלאמס. אני באמת שואלת, מי היום מסוגל לשמור על תושבי חיפה ועל הנכסים שלהם מול קבלני הנדל"ן?

▪ קמפיין עם ניחוח שובניסטי שהתחיל כנראה ביום שבו נולדתי, אישה שגורלה הביא אותה להיות ראש עיר, והתעצם עם כינונה של המועצה הלעומתית "קליש לא מחליטה כלום, מספר 2 שולט בה" (מוזמנים לחפש ברשתות, ישנם אלפי פוסטים וטוקבקים). ומה האמת? לכל מנהיג יש אנשים שהוא יותר קשוב להם, מתייעץ איתם ומאמין בהם. היו לי כמה וכמה כאלה במהלך הקדנציה, חלקם גברים וחלקן נשים. אם תשאלו את מספר 2 שלי, אדם חכם וישר באופן יוצא דופן, הוא יספר לכם שלא הקשבתי לו ב- 80% מהמקרים. הוא צודק, ואני היום מכה על חטא על שלא הקשבתי ליותר מהעיצות שלו, כי בדיעבד, הוא צדק הרבה פעמים. לא אספר עליו כאן, תוכלו לקרוא על מעשיו הרבים למען העיר בחלק מהפוסטים. אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל הוא הקפיד לבקש ממני אישור לכל מהלך, עדכן אותי בכל נושא, מעולם לא פעל בניגוד לרצוני או מאחורי גבי בנאמנות נדירה שהמערכת הפוליטית לא מסוגלת אפילו להבין. אבל כאמור, העובדות לא מבלבלות את השובניסטים והשובניסטיות שלא יחמיצו הזדמנות להכפיש גם בנושא הזה.

▪ קמפיין "קליש בזבזה מליונים על מינהלת 2030, מינוי מקורבים וחקירות אסורות". גם על כך יש אינסוף כתבות ברשתות החברתיות, מוזמנים לחפש... מה האמת? היחידה האסטרטגית "חיפה 2030" היא היחידה הכי קריטית לעתיד העיר חיפה, אחרי שנים של דישדוש, עבודה בלי שכל ובלי מטרה. לא ניתן להוציא את העיר מקבעונה בלי תכניות אסטרטגיות וחשיבה לטווח ארוך. ולראייה - מרבית הפוסטים באתר זה מציגים חזון עירוני עם חשיבה לטווח ארוך, ראייה אסטרטגית והבנה כוללת. יחידת "חיפה 2030" הוקמה באישור מועצת העיר, במכרזים מסודרים, בהתייעצות עם השירות המשפטי, ובניגוד לטענות - מעולם לא היה קשר אישי בין היועצים שנבחרו לביני, וגם לא עם האנשים הפוליטיים שעבדו איתי. יתרה מזאת, מדובר ביחידה שתקציבה לא היה גדול (בהשוואה לערים אחרות בהן קמו יחידות אסטרטגיות, בארץ ובעולם) וממילא היא נועדה לעבוד במשך זמן קצר וקצוב. הרס היחידה האסטרטגית חשפה את פניה של המועצה הלעומתית: לפגוע בראש העיר, גם במחיר של עצירת תהליכי שיקום ארוכי טווח להצלת העיר. ומה עוד? בקדנציה הזו נעזרתי באנשי כספים חיצוניים כדי להבין מה קורה בתקציב העירייה, בדיקות שהיו לא רק לגיטימיות אלא גם הכרחיות. אחרי שיצא גל מאסיבי של כתבות "היא לא מבינה בתקציבים" על ידי אנשי האופוזיציה ו/או נציגי השלטון הישן-חדש, מהר מאד הקמפיינים התחלפו ל"חקירות אסורות". מוזמנים לקרוא על "המהפך בנתונים הפיננסיים של קופת העירייה" כאן באתר >> ואם זה מעניין אתכם, יש עוד פוסטים נוספים.

▪ אי אפשר בלי לציין את קמפיין חזירי הבר הגאוני, שהתלבש על תפיסות עולם פרימיטיביות של כמה אנשי מפתח קולניים "קליש מעדיפה את חזירי הבר על פני התושבים". מדובר בקמפיין פוטוגני, שקל לצלם עבורו תמונות טבע מרהיבות, וקל לאסוף כמה תושבים שטופי קמפיין כדי להתראיין עבורו. מה יש להגיד על הקמפיין שהחזיר את העיר חיפה מבחינה התפתחותית ומנטלית לימי הביניים? קמפיין שהתעלם מעולם המדע, ממחקרים, מתקדימים, מנסיון של ערים נוספות רבות בעולם, מהבנה שהאדם אינו יכול לשלוט בטבע, שהוא אינו מעליו, ושעליו ללמוד לחיות בחוכמה בתוכו? אז מה האמת? האמת כואבת. תושבי חיפה הלכו שבי אחר קמפיין מוצלח ואפקטיבי שהציף בהם פחדים קמאיים, והסיט את עיניהם מהבעיות האמיתיות של חיפה. סטטיסטית, יותר תושבים נפגעו מתקיפת כלב מאשר מתקיפת חזיר. הרי גורם המוות האמיתי שצריך להדאיג בחיפה הוא זיהום האויר. אבל היי, את מי זה מעניין? הרי לכתבה על חזיר בר שחצה את הכביש יש הרבה יותר רייטינג מכתבה על עצירת תחנת כוח בבתי הזיקוק... מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי על חזירי הבר >> ואם אתם רוצים להבין איך העיר נפלה לתוך עולם הפייק, תצפו בבקשה בדו"ח של רולניק.

▪ קמפיין "קליש מונעת את הפעלת הכרמלית והרכבלית בשבת" לאחר ששרת התחבורה דאז, מירב מיכאלי הורתה כביכול על הפעלתה בשבת. לכתבה בדה-מרקר >>  מה היא האמת? פרויקט הרכבלית לא קיבל טופס 4 בגלל ליקויי בטיחות. ברגע שהליקויים הוסדרו ותוקנו, האישורים נחתמו למורת רוחם של חברי מועצת העיר החרדיים, ואין לזה קשר לשבת או ליום חול. בטיחות זה בטיחות. אבל העובדות הרי לא מבלבלות אף אחד ובוודאי שלא את שרת התחבורה: את הפעלת הרכבלית בשבת יכול לאשר רק משרד התחבורה, כיוון שהרכבלית נמצאת בבעלותו, מופעלת על ידו ובמימונו הבלעדי. קמפיין השבת אליו הצטרפו בשמחה גופי תקשורת שלא החמיצו הזדמנות להכות, הוא תוצאה של הבטחות פוליטיות בלתי ניתנות למימוש של שרת התחבורה, ואין לזה קשר לעיריית חיפה או אלי. הנה, זה מה שעניתי לשרת התחבורה, בכתבה במעריב >> אגב, גם הכרמלית מופעלת היום תחת הסכם שנחתם על ידי קודמי לתפקיד, בין עיריית חיפה ומשרד התחבורה, ומאז היא תחת הרגולציה של משרד התחבורה.

▪ כשראו שכל זה לא מספיק כדי להפיל אותי, החל קמפיין נוסף: "קליש לא עשתה כלום". כאשר שמענו את המשפט הזה מכמה גורמים שונים במקביל, הבנו שלא מדובר בהלך רוח מקרי, אלא בקמפיין מתוכנן ומתוזמר בקפידה. היו כאלה שהרחיבו את המסר "קליש הרסה את העיר" (כשביקשתי לדעת מה בדיוק הרסתי, אף פעם לא קיבלתי תשובה. אני מחכה לשמוע). ומה היא האמת? תוכלו לקרוא בחוברת אותה כתבתי, שמכילה רק כמחצית מההישגים של הקדנציה לינק לחוברת "לא עשתה כלום?" >> כשסיימתי לכתוב את החוברת חייכתי בנחת, מגודל וכמות ההישגים של הקדנציה הקשה הזו, שהם להערכתי הצנועה, רבים וחשובים.

▪ולקינוח, קמפיין "אין לה סיכוי" שהתנהל נגדי בתקופת הבחירות באמצעות סקרי הפייק. הדיבור "אף אחד לא יצביע לה" נתמך בסקרים מהונדסים (כאשר באותו הזמן, עדיין היו סקרים עם תוצאות טובות). ומה האמת? הקמפיין הזה התחיל כפייק, שינה את תודעת התושבים וככל הנראה הפך את המציאות. זה היה הקש ששבר את גב הגמל והוביל תושבים רבים לייאוש, גם אם סברו שעשיתי דברים טובים בקדנציה הזו וחשבו לתת לי עוד צ'אנס (גם כי כולם יודעים שאי אפשר לשפוט תהליכים עירוניים בחמש שנים, בקדנציה ראשונה, ועוד בחמש שנים קשות של קורונה, חמש ממשלות מתחלפות, מלחמה ואירועים בטחוניים, ומועצה לעומתית). שטיפות מוח בהחלט משנות מציאות, והקמפיין הזה סתם את הגולל. היום, תושבים רבים מתנצלים בפניי, נבוכים, על שלא יצאו להצביע מתוך ייאוש.

היו עוד קמפיינים משבשים רבים.

בשנים האלה נהגתי לומר: "אם אני מתעוררת בבוקר ואין נגדי קמפיין - סימן שהייתי יום קודם בחופש".

עולם הפייק הכריע את עתיד העיר חיפה

איך זה קרה? פשוט.

צריך להסתכל על אחוזי ההצבעה בשני סבבי הבחירות שהתקיימו בחיפה. בסיבוב ראשון הצביעו רק 38.7% מהתושבים. המועמד המוביל קיבל רק 36.3%. בסיבוב שני הצביעו אפילו פחות - רק 32.9% מתושבי חיפה. ראש העיר הנוכחי קיבל 62.6% תמיכה. עכשיו תעשו את החשבון: בסיבוב הראשון בחרו במועמד המוביל רק 14% מתושבי חיפה. בסיבוב השני הצביעו לו 20.6%.

במילים אחרות - רק חמישית מתושבי העיר הכריעו מי יעמוד בראשם. שני שליש מתושבי העיר נשארו בבית בגלל חוסר אמון בפוליטיקה ובפוליטיקאים.

מי עמד מאחורי הקמפיינים?

אם רק היה אפשר to follow the money....

מאחורי כל קמפיין עמד מישהו, כיוון ואף מימן. לפעמים זה היה גורם אחר. האם היה קו מתואם? האם היו שיתופי פעולה? למי שעוסק בהבנת העומק - זה העניין המרכזי והחשוב. את העומדים מאחורי חלק נכבד מהקמפיינים אנחנו מכירים. מי עמד מאחורי הקמפיינים נגדי הוא מידע משמעותי הרבה יותר מתוכנם.

תושבי חיפה, האם אתם יודעים מי הם הגורמים שפעלו בכל הכוח להוציא אותי מהמשחק? האם אתם מבינים מי מנהלים את העיר מאחורי הקלעים?

האם אתם רוצים להבין?

יש עדיין מקום לחלום על חיפה טובה יותר.

אחרי שתדפדפו באתר, תגלו שהחזון העירוני אותו הצגתי ב- 2018 ושבזכותו בחרתם בי - תגלו שהוא אפשרי, ישים ובר-השגה. אמנם הוא דורש עבודה קשה, חמש שנים אינן מספיקות למימושו, בדיוק כפי שהסברתי תמיד: תהליכים עירוניים בריאים נמשכים בין 5 ל- 12 שנים ואף יותר.

ישנם כוחות פוליטיים המונעים משליחות וחזון וישנם כוחות פוליטיים המונעים מאינטרסים אישיים. שיטות העבודה של הקבוצות האלה שונות בתכלית. בחמש השנים האלה היו כמה קבוצות פוליטיות שעבדו קשה להדיח אותי בשביל לחזור לשבת על הברזים, ולא ראו בעיניים, גם במחיר של פגיעה בעתיד העיר חיפה. בחלק מהפוסטים תוכלו למצוא דוגמאות חיות לפגיעה בפיתוח העיר, סתם (סיפור הדרגנועים למשל >>).

אלה היו חמש שנים מאתגרות עבורי. להיות ראש עיר זה תפקיד מורכב מספיק, גם בלי המציאות הקשה שנוצרה בעולם ובמדינה, ובלי הפייק שהתפשט כמו שריפות בשדה קוצים ברחובות העיר חיפה. יש להתעמרות שעברתי בשנים האלה הרבה הסברים מקצועיים, שאולי יום אחד ילמדו ויחקרו באוניברסיטאות במסגרת לימודי החברה, האנתרופולוגיה, הסוציולוגיה והפמיניזם. כשאני מחשבת בהערכת גסה כמה כסף שפכו נגדי, בכדי להפיל אותי, אני מבינה: באתי לשנות סדרי עולם, וכנראה עשיתי עבודה טובה.

אני עינת קליש רותם, האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראשות העיר בהיסטוריה של חיפה.

אני מרגישה פריבילגיה עצומה על שניתנה לי ההזדמנות להוביל את התחלתם של תהליכים חשובים מאד לעיר. אני מקווה שהם ימשכו, גם אם בימים אלה קשה לי להיות אופטימית - בגלל מה שקורה במדינה ובגלל מה שקרה בעיר חיפה.

יחד עם זאת אני יודעת שעוד יגיעו ימים טובים. ואולי גם אנשים טובים.

ואז אני אגיד לכם בפה מלא - זה אפשרי.

לעולם אל תפסיקו לחלום.

תודה.

לכל מי שליווה אותי, האמין בי, עבד וחלם על החזון העירוני שלי יחד איתי.

תודה לאנשי "חיים בחיפה" - אני זכיתי בכם. אני יודעת שגם העיר חיפה זכתה, כי היא נכנסה לתחילתו של עידן חדש וטוב יותר. אני סבורה שחלק גדול מהתהליכים הטובים אותם התחלנו, כבר אי אפשר למחוק.

האם אני צודקת? תקראו את הפוסטים באתר ותשפטו בעצמכם.

ימים יגידו.

חיפאים - בכל תקופת כהונתי כראש העיר של חיפה הרגשתי אחריות עצומה והיא לא עזבה אותי לרגע.

היום העיר חיפה חוזרת תחת אחריותכם.

תחשבו גדול, תסתכלו רחוק.

ותשמרו עליה.